עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני בת 19. ופה אני אספר את הסיפור שלי .
האמת שלא חשבתי שאני אחזור למקום הזה , אבל אפשר להגיד שלחזור להרגלים כאלה ואחרים זאת המומחיות שלי.
בתכלס , זה המקום שלי לפרוק ומי שיקרא ויעזור לי בחיי , אני כבר עכשיו מודה לו מראש
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
הדחקה  (1)
הפרעות  (1)
התחלה  (1)
ארכיון
חזרתי
25/08/2018 20:24
mystory
התחלה, הדחקה, הפרעות
האמת שמוזר לי . 
לא חשבתי שאני אחזור לכתוב אי פעם. חשבתי שעברתי את השלב הזה בחיי. 
שאני "נורמלית" שוב. אבל טעיתי אוי כמה שאני טעיתי.
הייתי בטוחה שמחקתי את הבלוג הזה , אבל מסתבר שבצורה כזאת או אחרת הוא פשוט חיכה שאני אחזור.

היופי במקום הזה , בכללי בכתיבה שזה משהו שאתה תמיד יכול לחזור אליו. תמיד יהיה דף לבן או במקרה הזה מסך לבן שיחכה שרק תמלא אותו.
תמלא אותו במה שמתחשק לך .
חשבתי הרבה האם לחזור לזה או לא. אני לא זוכרת למה הפסקתי פעם קודמת . 
אולי בגלל שהתביישתי לכתוב את כל הדברים שעוברים לי בראש . הרגל מאוד קשה שיש לי הוא החשיבה של מה אחרים יחשבו או יאמרו עליי.
אפילו כאן.
כביכול זה אמור להיות המקום הבטוח. אף אחד לא יודע מי אני ולא יכול לחבר פרצוף לדף. אבל עדין יש דברים שאני חושבת שאפילו לי בעצמי קשה להודות.

בכל מקרה , אני צריכה את המקום הזה. אני צריכה את המקום שבו אני אוכל לכתוב ולפרוק את כל מה שעולה לי על הדעת.
בלי המחשבה של מה אחרים יגידו או יחשבו. 
אני חושבת שאחת מהסיבות שחזרתי לכתוב שוב היא כי אני באמת לא מוצאת את עצמי מדברת הרבה על הרגשות שלי.
אף פעם לא היה לי קל לבוא ולדבר על מה שאני מרגישה כי אותי חינכו להדחיק כמה שרק ניתן.
טוב לא בדיוק חינכו , אבל תוכנה ממש לא טובה שלי היא שאני פשוט לא מתמודדת עם הרגשות שלי . אני פשוט מדחיקה אותם עד שהם נעלמים.

אבל יש משהו שאני מדחיקה ואני יודעת שאסור לי. אחד מההרגלים שצצים לי מדי פעם הוא די נוראי. הוא לא טוב ואני יודעת את זה.
אבל לאט לאט הוא הופך להיות חלק מהשגרה שלי והבעיה היא שעליו אני לא יכולה לדבר עם אף אחד בלי שישימו אותי שוב אצל הפסיכולוג , יוציאו אותי מהתפקיד שלי בצהל וכנראה יכתבו על זה איפשהו ככה שזה יסבך את העתיד שלי.

אני חזרתי להקיא. אני מקיאה שוב והפעם זה שונה. אני לא יודעת למה ואיך אבל זה שונה.
אני לא מרגישה רע אחרי זה , אני לא מרגישה כלום וזאת בעיה.
כנראה שיש דברים שפשוט לעולם לא יעזבו אותך , גם כשאתה חושב שכן. 
יש דברים שתמיד יצופו למעלה לא משנה כמה חזק תנסה להשקיע אותם.

אני בת 19 , חצי שנה בצהל והחיים שלי לא חרא אבל אני די נכנסת למצבים שהם בואו נקרא לזה פשוט חראים .
1 תגובות